איצקוב ואח' נ' ענק האינסטלציה בע"מ ואח'

פסק דין

1.התובע הגיש תביעה נגד נתבעת 1 (להלן-"החברה") בבית המשפט לתביעות קטנות בחיפה בת"ק 3916/07. התובע זכה בתביעה זו. עם קבלת פסק הדין, פנה התובע להוצל"פ ופתח בהליכים לגבייתו, אולם מתביעתו עולה כי לא עלה בידיו לגבות את סכום פסק הדין.

2.התובע הגיש תביעתו זו נגד החברה ונגד נתבעים 2-4, אשר על פי הנטען בתביעה הינם מנהליה ובעלי המניות בה. כמו כן, הוגשה התביעה המקורית נגד נתבע 5, עורך דינה של החברה. בשלב מאוחר יותר ביקש התובע למחוק את הנתבע 5 מכתב התביעה, ונעתרתי לבקשתו.

3.את כתב התביעה המקורי הגיש התובע בעצמו, מבלי שהיה מיוצג על ידי עו"ד.

4.בתאריך 11.5.10 קיימתי ישיבה מקדמית, בה הבהרתי לתובע כי כתב תביעתו אינו מגלה עילה. באותה ישיבה התייצב עו"ד איראני, אשר ייצוג התובע נמסר לו, וביקש שהות להגיש כתב תביעה מתוקן, שיגלה עילה לגבי כל אחד ואחד מן הנתבעים. חרף התנגדות הנתבעים, נעתרתי לבקשה ואפשרתי לתובע לתקן את כתב התביעה.

5.ביום 11.7.10 הגיש התובע כתב תביעה מתוקן, אשר התיקון המרכזי בו הינו תיקון סכום התביעה והגדלתו מ- 28,000 ₪ ל- 50,000 ₪.

6.נקבעה להיום ישיבה מקדמית נוספת, אליה לא התייצבו נתבעים 2 ו-3. התובע מבקש כי יינתן פסק דין נגד נתבעים 2 ו-3, וכי התביעה נגד נתבע 4 תימחק ללא צו להוצאות.

7.לאחר ששמעתי את טענות התובע, הגעתי למסקנה כי דין בקשתו כי יינתן פסק דין נגד הנתבעים 2 ו-3, להידחות. זאת מהטעם שכתב התביעה אינו מגלה עילה נגד הנתבעים.

8.כל שנטען בכתב התביעה המתוקן הוא שהחברה, נתבעת 1, לא שילמה את חובה לפיו פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות, וכי נתבעים 2, 3 ו-4 הם מנהליה, בעלי מניותיה, ואחראים למעשיה (ראה: סעיפים 5, 12-15 לכתב התביעה המתוקן).

באשר לנתבעת 1 – הרי שעילת התביעה נגדה מוצתה במסגרת פסק הדין בת"ק 3916/07, ולכן מתקיים השתק עילה, ולא ניתן להגיש נגדה תביעה פעם נוספת, אף אם לא עלה בידיו של התובע לגבות את החוב בהוצל"פ. משניתן פסק דין, הרי הדרך לממשו הינה באמצעות ההוצל"פ, ולא ניתן להגיש תביעה לבית משפט שעניינה ניסיון לגבות חוב מפסק דין קודם.

באשר לנתבעים 2-4 – כאמור, על פי הנטען בכתב התביעה המתוקן, מדובר במנהלים ובעלי מניות בחברה. ואולם, כידוע, החברה הינה אישיות משפטית נפרדת, ועל מנת לייחס את מעשיה ומחדליה לבעלי המניות בה, למנהליה או לאורגנים בה, צריכים להתקיים תנאים להרמת מסך, כפי שנקבעו בפסיקה ובסעיף 6 לחוק החברות, תשנ"ט-1999. בכתב התביעה המתוקן לא מפורטות כל עובדות המצביעות על קיומה, לכאורה, של עילה להרמת מסך, וייחוס מעשיה ומחדליה של החברה לבעלי המניות, למנהלים ולאורגנים.

בהעדר עילה – דין התביעה להימחק.

9.אף לאחר ששמעתי את טיעוניו של ב"כ התובע באשר לכך שנתבעים 2 ו-3 הינם בעלי מניות ומנהלים של שלוש חברות, הרי שלא מצאתי כי עובדות אלה מקימות עילה להרמת מסך בין נתבעים אלה לבין הנתבעת 1. לפיכך, אין כל טעם בדחיית הדיון על מנת לאפשר לתובע להגיש את פלטי רשם החברות והפרסומים בדפי זהב, שכן אף אם מאשרות ראיות אלה את הנטען על ידי התובע, הרי שכאמור אין הן מבססות עילה להרמת מסך.

10.לפיכך, והואיל וכתב התביעה אינו מגלה עילה לגבי אף אחד מן הנתבעים, דין התביעה להימחק על הסף, בהתאם לתקנה 100(1) לתקנות סדר הדין האזרחי.

11.אשר על כן, הנני מורה על מחיקת התביעה.

12.ב"כ נתבע 4, שהתייצב לדיון היום, מבקש כי אחייב את התובע בהוצאותיו בתביעה זו. שקלתי את בקשתו, ואני סבורה כי נוכח השלב המוקדם בו מצויים ההליכים, אין מקום, בנסיבות העניין, לעשות צו להוצאות. יחד עם זאת, הנני קובעת כי אם יבחר התובע להגיש נגד נתבע 4 תביעה נוספת בגין אותן עובדות נשוא תיק זה, ישלם התובע לנתבע 4 הוצאות בסכום של 1,500 ש"ח, וזאת כתנאי להגשתה של התביעה החדשה.

13.נוכח החלטתי אודות מחיקת התביעה, אני נעתרת לבקשת נתבע 4 ומורה על מחיקתה של ההודעה לצד שלישי, וכן מורה למזכירות להשיב לנתבע 4 את האגרה ששילם, בהתאם להוראות תקנות בתי המשפט (אגרות).

14.זכות ערעור כחוק.

15.המזכירות תשלח עותק מפסק דין זה לנתבעים 1,3,4 בדואר רשום + אישור מסירה.

ניתנה והודעה היום י"ב שבט תשע"א, 17/01/2011 במעמד הנוכחים.